דלג לתוכן העמוד
טרגדיה על טרגדיה, אסון על אסון: הבן הקטן נהרג בתאונת דרכים, בתום השבעה אחיו הגדול נפטר מדום לב!!!
טרגדיה על טרגדיה, אסון על אסון: הבן הקטן נהרג בתאונת דרכים, בתום השבעה אחיו הגדול נפטר מדום לב!!!

טרגדיה על טרגדיה, אסון על אסון: הבן הקטן נהרג בתאונת דרכים, בתום השבעה אחיו הגדול נפטר מדום לב!!!

אחי הקטן נהרג בתאונת דרכים וביום האחרון של השבעה אחי הגדול שהיה כמו אבא במשפחה קיבל דום לב ונפטר.שני ילדים במכה אחת! החיים איבדו שליטה. אמא שלי, אם חד הורית נשארה עם חובות ולב פצוע שממאן להינחם על בניה. היא חייבת להשתקם ולחזור לחיים-בשבילנו. החובות חייבים להיעלם לתמיד. אנחנו צריכים אותה איתנו! תושיטו יד, תפתחו את הלב. מה שאתם יכולים, זה מספיק כדי לתת לנו תמיכה ולהחזיר אותנו למסלול החיים. בשבוע אחד מחמישה אחים הפכנו לשלושה. אין בעולם אמא שיכולה לשאת את הצער הזה!

מעיין שטרן-מרמלשטיין

118,192 גוייסו באמצעות 564 תומכים
107% של 110,000 סוג הגיוס

הפרויקט

הסיפור שאני עומדת לחלוק אתכם, הוא לא סיפור, הוא מציאות טראגית שלי, של המשפחה שלי. מציאות שיכולה לקרות בכל משפחה ככה פתאום באמצע החיים. אין לה הסבר הגיוני, ואין דרך להתכונן אליה. אבל אני רוצה לקוות, שיש דרך לחזור ממנה לחיים, ובשביל זה, אני פונה אליכם.

הסיוט שלנו התחיל כשאחות מהבית חולים התקשרה בבהלה ובקשה להגיע מיד לחדר טראומה כי אחי הקטן היה מעורב בתאונה, בחלומות הכי רעים לא חשבנו שזה יהיה הסוף. איתמר נהרג בתאונת דרכים, לבית חולים הוא הגיע ללא רוח חיים.

החיוך הכובש שלו, הגוף הצעיר וכל החלומות היפים שהיו לו התכסו בדם ונגדעו לתמיד. ישבנו שבעה המומים וכואבים. אף אחד לא הסכים להשלים עם המציאות חיים שלנו שתמשיך להיות.. אבל, בלי איתמר.

רוני, אחי הבכור נשאר לצעוק לשמיים כל לילה, הם היו צמד אחים בלתי נפרד. לא היה אבא בבית בגלל הגירושין של הורי אז אחי הגדול תפס פיקוד ודאג לכולנו תמיד.

ואז ביום האחרון של השבעה, הלב של רוני לא הצליח לשאת את הצער והפרידה מאיתמר, הוא קיבל דום לב ואף אחד לא היה לידו כדי להציל אותו.

אמבולנס.. צרחות.. ואנחנו בהלם עם החולצות הקרועות יצאנו לבית חולים. המצב של רוני היה אנוש. מהבית חולים נסענו לבית קברות וצרחנו וביקשנו מעל הקבר הטרי של איתמר להשאיר את רוני אתנו. כמות הדמעות שנשפכה לאמא שלי מהעיניים הייתה יכולה למלא אוקיינוס. חזרנו לבית חולים לאותה מחלקה בה ראינו את איתמר פעם אחרונה. רוני היה עם מוות מוחי וכל הגוף שלו עמוס בצינורות ומכשירים. הרופאים אמרו שזה עניין של ימים, לא האמנו למה שהם אומרים.
נלחמנו להציל אותו! ביקשנו לקבל רחמים בכל דרך אפשרית! אך, כעבור שלושה ימים הנורא מכל קרה- הלב של רוני הפסיק לפעום בדיוק באותה מחלקה בו איתמר הפסיק לנשום. רוני לא עלה ביום האחרון של השבעה לקבר של איתמר, הוא עלה עד אליו לתת לו חיבוק נצח.

שוב הלוויה, שוב הספד, שוב חלקת קבר, שוב אדמה שמכסה לנו עוד אח שהיה כמו אבא בשבילנו למנוחת עולמים, שוב אמא צורחת וסבתא לא נושמת, שוב אנחנו מסתכלים על השמיים ורוצים לקרוע אותם לגזרים. ימי השבעה השנייה היו ימים קשים, מלאי שתיקה ופחד. נפלנו עמוק לתוך בור חיים משתק מבלי לדעת איך יוצאים ממנו.
אמא גידלה חמישה ילדים לבד במשך 20 שנה, לקחה הלוואות לאורך כל אותן שנים כדי שלא יחסר לנו דבר, כדי שנוכל לאכול, לצמוח, לגדול, ללמוד ואפילו- ללמד.
היום אני מחנכת בכתה ל30 ילדים מדהימים וזה רק בזכותה!

חוץ מהבור בלב שלא יתאחה לעולם, אמא נשארה עם חוב ענק שתפח עם השנים והגיע לשיאו אחרי ההוצאות הגדולות מהשבעה הכפולה שישבנו, סידורי הקבורה של אחים שלי, שתי המצבות, ימי השלושים והסדר תשלומי שכר הדירה ועוד הוצאות רבות!

אמא שלי מתחננת לקום על הרגליים. היא רוצה להשתקם. היא רוצה להמשיך לעשות מה שכל אמא רוצה לעשות- לדאוג לילדים שלה, לילדים שכאן ולילדים ששם! היא לא יכולה להתמודד עם החוב הגדול הזה אחרי מה שקרה. היא רוצה לחזור לחיים אחרי המוות ולא לשקוע בתוכו. אז איך חוזרים לחיים אחרי מוות כזה?
בשביל זה אני מבקשת את העזרה שלכם. מה שאתם יכולים לתת, הוא הכל בשבילנו. זה הכוח שלנו להמשיך, זאת התקווה שלנו, אלו פעימות הלב שהחסרנו בחודשיים האחרונים. עזרו למשפחה שלי לחזור לחיים אחרי המוות. 

תודה שפתחתם את הלב שלכם והקשבתם ללב שלנו. תודה, מעיין שטרן- מרמלשטיין.

לתשומת ליבכם: על כל תרומה תשלח באופן אוטמטי למייל קבלה המוכרת לצרכי מס לפי סעיף 46. לפרטים ובירורים נוספים ניתן לפנות במייל: [email protected]

 

הטמעה

תצוגה מקדימה

סגור